קורס יסודות בינה מלאכותית – RB30-05 :
קצת כיף ומה חדש
נופלים בפח בסרטי המלחמה – שקרים במלחמה עם A.I
חלק א
חזרה למדנו על מודלי שפה גדולים Large Language models
| שם | שם חברה | קישור לאתר | התמחות בכמה מילים |
|---|---|---|---|
| Grok | xAI | https://x.ai/grok | חיפוש בזמן אמת, כתיבה, קוד, עבודה עמוקה |
| Claude | Anthropic | https://claude.ai | כתיבה איכותית, קוד, סוכנים, עבודה מקצועית |
| Gemini | https://gemini.google.com | עוזר AI של גוגל, כתיבה, תכנון, סיעור מוחות | |
| ChatGPT | OpenAI | https://chatgpt.com | צ׳אט AI כללי, למידה, יצירה, פתרון בעיות |
תרגיל חזרה 1 : ניתוח בעיה במהירות בזק – משבר מיצרי ההורמוז (Hormuz)
תרגיל 1 :
- פתח notebooklm
- אסוף מידע ממקורות שונים אינטרנט , טקטסט , בינה מלאכותית , קישורים של סרטונים
- צור אינפוגראפיק על משדבר ההורמוז
שלב 1
שלב 2
שלב 3
לחץ על יצירה 
תרגיל 2
- הסבר בצורה קצרה וברורה מהו מיצרי ההורמוז ומודע סגירתם משפיע על מחיר הנפט בעולם
- פרט איזה חלקים יש לנפט כגון דלק מטוסים מזות , דיזל , פלסטיקה קוסמטיקה
- כמה מיליוני חביות נפט מופקות ביום לפני המשבר בהורמוז ומה האחוז שלו בעולם
- כמה סוגי ספינות יש להובלת נפט לפי קבוצות – הצג בטבלה
- כמה זמן לוקח להטעין כל קבוצה וכמה חביות נטען לכל קבוצה
- כמה מדינות נחשבות בתוך נמלי ההורמזו וכמה התפוקה של כל מדינה ונמל במיליוני חביות ליום וכמה סה"כ
- הצג את מחירי הנפט ב חודש האחרון
תרגיל 3
- צור קובץ KML עם כל הנמלים של במפרץ הפרסי שעוברים דרך מיצרי ההורמוז לטעינת נפט לספינות – ( שמור אותו קובץ לספריית DOWNLOAD) הצג על מפה את הנמלים
- פתח את תוכנת google earth וטען את קובץ KML שיצרת עם הבינה מלאכותית
3. חפש אתר שניתן לראות ספינות נפט בזמן אמת בהורמוז
3. הירשם לאתר ואתר ספונות משא של נפט (רמז www.marinetraffic.com )
חלק ב
תרגיל כיתה
- צרו בעזרת STORYBOOK סיפור
- גרסה פשוטה
- גרסה מדעית
https://gemini.google/overview/storybook/
תרגיל כיתה
1.מהזרע עד הקטיף – הסיפור של נוגה והחסה שלה – גרסה פשוטה
2. נוגה רצתה לגדל בבית חסה אמתית, לא רק “לשים זרע באדמה”, אלא להבין איך צמח באמת חי. היא למדה שצמח צריך כמה דברים בסיסיים: אור, מים, שורשים בריאים, טמפרטורה נכונה, ודישון מאוזן. חסה היא צמח מצוין להתחלה, כי היא גדלה יחסית מהר, אוהבת תנאים קרירים, ואפשר לגדל אותה בעציץ או במערכת הידרופונית קטנה. למד בסיפור מה זה EC PH N.P.K מה זה LUX וכמה
https://gemini.google.com/share/97a27e076605
1.מהזרע עד הקטיף – הסיפור של נוגה והחסה שלה – גרסה מדעית
נוגה נכנסה למעבדה הקטנה של רובוטרוניקס עם עציץ ריק, כמה זרעי חסה, והמון סקרנות. היא לא רצתה רק “לשתול משהו ירוק”. היא רצתה להבין איך חסה באמת גדלה, כאילו היא חוקרת צעירה. מדעני רובוטרוניקס חייכו ואמרו לה: “צמח הוא מערכת חיה. אם תתני לו את הסביבה הנכונה, הוא יגיב בדיוק לפי המדע.” הם הסבירו לה שהבסיס הוא מים, אור, טמפרטורה, שורשים בריאים, ואיזון נכון של מינרלים. חסה היא צמח מצוין להתחלה, כי היא אוהבת תנאים קרירים, גדלה מהר, ומתאימה מאוד לעציץ או להידרופוניקה ביתית.
הדבר הראשון שלימדו את נוגה היה מהו pH. הם אמרו לה ש-pH הוא מדד לחומציות או בסיסיות של המים. אם ה-pH גבוה מדי או נמוך מדי, גם אם יש במים דשן טוב, הצמח לא תמיד יצליח לקלוט אותו כמו שצריך. בחסה הידרופונית הטווח המקצועי הטוב הוא בערך 5.5 עד 6.0, ובמערכת של קורנל מציינים ש-5.8 הוא ערך אופטימלי, בעוד שטווח 5.6–6.0 נחשב תקין. מדעני רובוטרוניקס הסבירו לה שבתחום הזה הזרחן, הברזל, הסידן ושאר היסודות זמינים היטב לשורש.
אחר כך הם הראו לה מכשיר קטן עם שתי אלקטרודות ואמרו: “זה מודד EC.” נוגה שאלה מה זה, והם הסבירו: Electrical Conductivity היא מוליכות חשמלית של תמיסת ההזנה. בפשטות, זה אומר כמה מלחים ודשנים מומסים יש במים. אם ה-EC נמוך מדי, החסה “רעבה”; אם ה-EC גבוה מדי, השורשים עלולים להיות בלחץ אוסמוטי ולקלוט מים פחות טוב. לשתילים צעירים של חסה מקובל לעבוד סביב 1.0 mS/cm, ובהמשך גידול חסה ערך נפוץ הוא בערך 1.5 mS/cm. קורנל מציינים במערכת המתוארת שלהם 1150–1250 µS/cm מעל מי המקור, שזה בערך 1.15–1.25 mS/cm מעל ה-EC הבסיסי של המים.
נוגה רשמה במחברת:
pH = כמה המים חומציים
EC = כמה דשן מומס במים
עכשיו עברו למדעני רובוטרוניקס לנושא הבא: NPK. הם לקחו שקית דשן והראו לה שלושה אותיות:
N = Nitrogen = חנקן
P = Phosphorus = זרחן
K = Potassium = אשלגן
הם הסבירו לה שחנקן חשוב במיוחד לעלים הירוקים, ולכן הוא קריטי מאוד בחסה. זרחן חשוב לאנרגיה של התא ולהתפתחות השורשים. אשלגן חשוב לאיזון מים, חוזק רקמות, וויסות תהליכים בצמח ואיכות כללית. אבל הם הדגישו לה דבר חשוב: חסה לא חיה רק מ-NPK. היא צריכה גם סידן, מגנזיום, ברזל ומיקרו-אלמנטים נוספים. במתכון דוגמה מקצועי לחסה הידרופונית הופיעו בערך: N 150 ppm, P 39 ppm, K 162 ppm, Ca 139 ppm, Mg 47 ppm, Fe 1.3 ppm, Mn 0.38 ppm, Zn 0.11 ppm, B 0.38 ppm, Cu 0.11 ppm, Mo 0.08 ppm, עם EC של בערך 1.5 mS/cm.
נוגה שאלה: “אז מה ההבדל בין NPK לבין המתכון הזה?”
המדענים ענו לה: “NPK הוא רק שם כללי לשלושת היסודות הראשיים. אבל בתמיסת הזנה אמיתית צריך להסתכל על ריכוזים במים, לא רק על המספר שעל השקית.” הם הראו לה שגם מגדלים משתמשים לפעמים בדשנים מסחריים כמו 17-5-17, או במערכת דו-חלקית כמו 15.5-0-0 יחד עם 5-11-26, ואז משלימים ומאזנים את התמיסה לפי מי המקור.
אחר כך לקחו אותה אל מתחת למנורת הגידול. “עכשיו אור,” הם אמרו. “אבל לא מספיק לומר ‘אור חזק’.” הם הסבירו שהמדד המקצועי לצמחים הוא לא לוקס אלא בדרך כלל PPFD או DLI, כי הם קשורים ישירות לפוטוסינתזה. עם זאת, בבית הרבה אנשים מודדים ב-Lux, ולכן חשוב להבין מה הוא אומר. Lux הוא עוצמת אור כפי שהעין האנושית תופסת אותו. לכן הוא טוב כתמונה כללית, אבל פחות מדויק לצמח. קורנל אפילו מציינים שמדי לוקס עלולים להעריך ביתר את האור הזמין לפוטוסינתזה, ולכן עדיף חיישן PAR כשאפשר.
אז כמה אור חסה באמת צריכה? מדעני רובוטרוניקס הסבירו לנוגה שבשלב השתילים, אחרי הנביטה, מקובל לעלות ל-200–300 µmol/m²/s. במסמך המקצועי של קנטקי מצוין שבתחילת ההנבטה מספיק אפילו כ-50 µmol/m²/s, ולאחר מכן יש להעלות ל-200–300 µmol/m²/s כדי לקבל שתיל קומפקטי וחזק.
“ואם יש לי רק מד לוקס?” שאלה נוגה.
המדענים אמרו לה שבאור לבן רגיל צריך להבין שזה רק קירוב, כי ההמרה תלויה בספקטרום. לפי טבלאות המרה של Apogee, באור דמוי שמש 200 µmol/m²/s הם בערך 10,800 lux, ו-300 µmol/m²/s הם בערך 16,200 lux. לכן, לשימוש ביתי פשוט, אפשר לחשוב על חסה כזקוקה בערך ל-11,000–16,000 lux באזור העלים, כל עוד זוכרים שזה קירוב ולא מדידה מושלמת.
הם לא הסתפקו רק בעוצמה רגעית. הם הסבירו לנוגה גם על DLI — Daily Light Integral, כלומר כמה אור הצמח קיבל לאורך כל היום. חסה גדלה יפה כאשר מגיעים בערך ל-12–17 mol/m²/day, וקנטקי מציינים שזה טווח אופטימלי. הם גם מסבירים שחסה יכולה להסתדר גם במינימום של בערך 6.5–9.7 mol/m²/day, אבל אז הצמיחה איטית יותר והזמן עד הקטיף מתארך. לכן מדעני רובוטרוניקס המליצו לנוגה לכוון ל-14–16 שעות תאורה ביום אם היא מגדלת בבית עם מנורות.
נוגה שאלה על הטמפרטורה. המדענים אמרו לה שחסה היא צמח עונה קרירה. ביום כדאי בדרך כלל לא לעבור 24°C, ובלילה סביב 18–19°C נחשב טוב מאוד. קנטקי ממליצים שלא לעבור 24°C ביום ו-18°C בלילה, וקורנל מציינים סט-פוינט של 24°C יום / 19°C לילה. כאשר חם מדי, החסה נוטה להיכנס ל-bolting — יצירת עמוד פריחה — ואז היא נעשית מרירה ופחות טובה לאכילה.
בשלב הבא הם פתחו את מכסה מיכל המים ואמרו: “יש עוד דבר חשוב — חמצן.” בתמיסת שורשים הידרופונית צריך גם DO, כלומר חמצן מומס. קורנל מציינים שעדיף להיות סביב 7 mg/L, ושמתחת ל-4 ppm מתחילה פגיעה בצמיחה, ומתחת ל-3 ppm כבר עלולה להיות פגיעה קשה. נוגה הבינה שגם שורש צריך לנשום.
הם המשיכו והסבירו לה על לחות ואוורור. לחסה טוב בדרך כלל להיות בלחות יחסית של 50%–70%. אוויר עומד מדי עלול לגרום לבעיה שנקראת tipburn, פגיעה בקצות העלים, במיוחד כי סידן לא מגיע טוב לקצוות הצימוח. לפי ההנחיות, זרימת אוויר של בערך 0.3–1.0 m/s יכולה לעזור להפחית את הבעיה.
עכשיו נוגה הייתה מוכנה להתחיל. היא השרתה את מצע הזריעה בתמיסה מאוזנת עם pH 5.5–6.0 ו-EC 1.0 mS/cm. היא זרעה בכל תא זרע אחד. המדענים אמרו לה שטמפרטורת נביטה טובה לחסה היא סביב 20°C, ולחות גבוהה מאוד, מעל 88%, עוזרת להנבטה אחידה. בימים הראשונים היא נתנה רק מעט אור, ואז העלתה בהדרגה את העוצמה.
לאחר כשבועיים, כשהיו לשתילים 3–4 עלים אמיתיים והשורשים כבר נראו יוצאים מהתחתית, מדעני רובוטרוניקס אמרו לה שהגיע הזמן להעביר את השתילים למערכת הסופית. משם היא שמרה על pH סביב 5.8, על EC סביב 1.5 mS/cm, על אור יומי טוב, ועל טמפרטורה קרירה ויציבה. החסה גדלה לאט, מסודר, ירוק ויפה.
אחרי עוד כמה שבועות, נוגה הרימה ראש חסה פריך וירוק. עכשיו היא כבר לא ראתה רק ירק. היא ראתה נוסחה חיה:
מים בטווח pH נכון,
דשן בריכוז EC נכון,
הרכב מינרלים מאוזן של NPK + סידן + מגנזיום + מיקרו-אלמנטים,
ואור בכמות שהצמח באמת צריך.
המדענים של רובוטרוניקס חייכו ואמרו לה: “ככה חושבים כמו חוקרת. לא רק מגדלים חסה. מבינים למה היא גדלה.”
ריכוז ערכים מעשי לחסה:
- pH: בערך 5.5–6.0, יעד טוב 5.8.
- EC שתילים: בערך 1.0 mS/cm.
- EC גידול פעיל: בערך 1.5 mS/cm.
- אור לשתילים לאחר נביטה: 200–300 µmol/m²/s.
- קירוב בלוקס: בערך 10,800–16,200 lux עבור 200–300 µmol/m²/s, תלוי בספקטרום.
- DLI אופטימלי: בערך 12–17 mol/m²/day.
- טמפרטורה: עד 24°C ביום, בערך 18–19°C בלילה.
- לחות יחסית: 50%–70%.
- דוגמת ריכוזי יסודות במים: N 150, P 39, K 162, Ca 139, Mg 47 ppm ועוד מיקרו-אלמנטים.
אני יכול לכתוב לך עכשיו גרסה נוספת של אותו סיפור ברמה של ספר לימוד לילדים, או גרסה טכנית מאוד עם טבלה מסודרת של כל הפרמטרים.
חלק ג
שיווק בעזרת בינה מלאכותית
חלק ד: שקר או אמת
תרגיל כתה
1.הקשיבו לסיפור
2.האם ניראה לכם שהסיפור הגיוני ?
3. בדוק בעזרת בינה מלאכותית אם הסיפור הגיוני כתוב פרומט נכון מה התשובה ?
